ביום שהחלטתי להיות עצמאי, זה לא היה בשביל הכסף. זה היה כי נמאס לי.

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול.

איך המנהלת שלי צעקה עליי ליד כל הלקוחות שלי כשהייתי עובד אצלה בתור מאמן כושר אישי. ממש ברגע של הצעקה, כל הלב שלי בער ואני אמרתי לעצמי "נגמר!".

אני לא נותן לאחרים להגיד לי מה לעשות יותר...

לא רוצה שהחופש שלי יהיה בידיים של מישהו אחר...

לא רוצה לחיות חיים מוגבלים וממוצעים עם בחירות כל כך מעטות...

לא מוכן יותר שמישהו יחליט לי כמה כסף אני עושה כל חודש...

ואז הבנתי שכדי לגרום לזה לקרות, אני צריך כסף. והרבה ממנו.

רק שהייתה בעיה אחת. אף אחד לא לימד אותי על כסף כל חיי. לא ידעתי מאיפה להתחיל, איך נהיים עשירים, מה זה באמת כסף, האם אני צריך להיות רמאי, לזכות בלוטו, לעשות מניפולציות על אחרים? לנסות להשיג יותר מזל? ליצור פטנט משלי?

בקיצור, הייתי ממש מבולבל.

ויותר מזה... ברגע שהחלטתי להיות עצמאי, נכנסו לי 3 פחדים לתוך הוריד באופן מיידי.

הפחד הראשון היה שאני אכשל, שזה לא יעבוד, שהמשפחה שלי צודקת, אני אכנס לחובות, ובגיל 35 ימצא את עצמי שוטף כלים או ממלצר רק בגלל 'שהמנהלת שלי צעקה עליי'.

הפחד השני שלי היה שאם אני אהיה עצמאי ואפתח עסק משלי, אהיה הרבה שעות לבד. עכשיו, לא רק שחיי החברה שלי היו לא משהו בכלל באותו הזמן, אלא אפילו בחורות לא היו בחיים שלי. ואם יש דבר אחד שאני יודע על עסקים, זה שאתה צריך להיות בן אדם שמסוגל לתקשר בצורה משכנעת ומשפיעה עם אחרים, ואופס... לי אין את זה ממש.

הפחד השלישי שלי היה זה שהמוטיבציה שקיבלתי תרד לי בעוד שבוע, ואז, כמו שאני מכיר את עצמי, לא יהיה מספיק אומץ או כח התמדה להמשיך כשנהייה קשה.

כל מה שרציתי באמת, זה להיות חופשי. מגיל 13, מהרגע שעזבתי את הבית של אמא, הבנתי שהעדיפות הראשונה בחיים שלי היא חופש.

חופש להביע את עצמי איך שבא לי עם כל אחד...

חופש להיות אני גם אם זה לא פופולרי...

החופש למצוא חיים עם משמעות וסיפוק...

החופש לעשות את מה שאני אוהב לעשות...

החופש להגיד את מה שיושב לי בפנים, בלי לפחד מה יחשבו עליי...

החופש להיות עם אנשים דומים אליי ששואפים להגיע לאנשהו בחיים שלהם, לעומת אנשים שאני סתם רגיל להסתובב איתם ולרוב הם אפילו מורידים אותי קצת...

אמר לי המנטור שלי באותה תקופה. לכל אחד יש את מה שמניע אותו בחיים שלו. לא יעזור כלום.

מה שהניע אותי זה הרצון להיות אדון לעצמי, לקום מתי שבא לי, לנסוע לחו"ל מתי שבא לי ולהיות מסוגל לכתוב לעצמי צ'ק שמן וגדול כל חודש.

וזאת הסיבה שבגללה הקרבתי הכל. יותר מ4 שנים מהחיים שלי ישבתי על התחת, בוקר ולילה, מפתח את העסק שלי מדירה של 16.5 מ"ר בבן יהודה בתל אביב. גר ליד הים, אבל לא רואה את הים מרוב שאני עסוק. ישן 4 שעות בלילה, בקושי מרוויח כסף, משלם אלפי שקלים על יועצים, ספרים, קורסים ועובד יותר מ17 שעות כל יום.

מהר מאוד הבנתי שכדי לעשות כסף, אני צריך להציע משהו לאחרים. וזה כלל הרבה מאוד שיחות טלפון (מכירה) שבהם אני מציע לאנשים שלא מכירים אותי (או בקושי מכירים אותי) מוצרים ושירותים שלי בסכומים של 250₪ ועד 4,500₪ (יותר מ900 שיחות מכירה).

עשיתי אינספור טעויות. איבדתי הרבה מאוד לקוחות. סיכנתי הרבה כסף ובעיקר המון זמן.

אבל שום דבר לא עצר אותי. כי הייתי מוכן ללמוד ולסכן את האגו שלי.

ובדיוק כמו שבאותו הזמן גם עבדתי על היכולות שלי לתקשר עם אחרים, בעיקר עם בחורות, קלטתי משהו די מדהים על העולם שלנו.

כל מה שאני לא רגיל לעשות או לא רגיל להיות, אפשר ללמוד ולהפוך להרגל

כשאני הייתי מתחיל עם מישהי, היא בדרך כלל הייתה בורחת לקצה השני של הכביש.

אני מגזים, אבל בוא נגיד שלא הייתי טוב בלדבר עם בחורות. כן, אני מודה בזה.

אבל לא היה אכפת לי. כי באחד הספרים של בריאן טרייסי אומר "הכל אפשר להפוך להרגל".

וזאת הסיבה שגם בתחום של הבנות, הייתי יוצא למועדונים גדולים כל שבוע ומתחיל עם 90% מהבנות שהיו במועדון (דבר שנקרא פעולות מאסיביות, אני מלמד איך לעשות את זה בקורס סטטוס אלפא.

כל שבוע, הייתי מתחיל בערך עם 120 בנות, הרוב במועדון, והשאר בטיילת ליד הים, כשהייתי יוצא להליכה יומית של 20 דקות כדי לרוקן את הראש.

עם כמה שזה נשמע מוזר, פחות עשיתי את זה כדי לשכב עם בחורות, ויותר עשיתי את זה כדי להשתפר בתקשורת שלי עם אנשים. ביכולת ההשפעה שלי, המשיכה שלי ובכדי לעלות את הכריזמה ואת הביטחון שלי.

שוב, רציתי חופש. והבנתי שכל עוד לא יהיה לי חופש מלא בחיים שלי, אני לעולם לא יהיה מסופק.

הטעות שלי

כן... זה אולי יפתיע אותך, אבל האגו שלי היה בשמיים. רציתי ללמוד הכל לבד. הכל.

איך לפתוח עסק מצליח,

איך להתחיל עם בחורות,

איך לערוך סרטונים,

איך לבנות אתר,

איך לעצב בפוטושופ...

והרשימה מאוד ארוכה. שילמתי המון המון כסף, ודי הרבה כאב ותסכול מרוב הטעויות שעשיתי.

משום מה, לא הייתי מוכן שמישהו אחר ילמד אותי שום דבר, ואת האמת, פחדתי להוציא את הכסף.

מי יודע איפה הייתי היום, אם הייתי משקיע את הכסף שלי אצל מישהו אחר שיקצר לי חודשים אם לא שנים מהדרך שלי, כדי שיראה לי מה עובד באמת. כדי שיראה לי איך להשיג זוגיות, איך לתקשר טוב יותר עם אחרים, איך להגיע לחופש כלכלי...

לא חייב לעבור את כל הגיהינום הזה

נכון, סיכנתי הרבה כסף, השקעתי המון זמן, הייתי לבד שנים (אפילו בלי לראות את המשפחה שלי במשך חודשים על גבי חודשים), בקושי אכלתי... הייתי שורד.

לא עניין אותי כלום חוץ מלשפר את האישיות שלי, להיות משכנע יותר, משפיע יותר ולהבין איך לעזאזל אני יוצר עתיד שכל בוקר אני קם עם בת זוג מעניינת, חכמה ויפיפייה, קריירה שמספקת אותי ונותנת לי משמעות ושסוף סוף תהיה לי את האמונה ואת היכולת להשיג כל מה שאני רוצה להשיג... במיוחד לפתח סוף סוף גוף חטוב שכיף לי להסתכל עליו, שעוד יותר מעלה לי את הביטחון העצמי שלי.